פרשת ראה
גודל טקסט
פרשת ראה פותחת בפסוק "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים י"א, כ"ו) למה הפסוק פותח בלשון יחיד וממשיך בלשון רבים? איך זה קשור למעשים שכל אחד מאיתנו עושה? מה העניין של הברכה והקללה? הרב איתן מינקוב ב"רגע בפרשה" מבית אתר ישיבה לפרשת ראה.
ויקישיבה - פרשת ראה
פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים. הפרשה מתחילה בציווי על מעמד הר גריזים והר עיבל, ובמהלכה משה מצווה את העם מצוות הקשורות לכניסה לארץ כמו הכרתת העבודה הזרה, דיני הקרבת קורבנות בארץ, ואיסורי עבודה זרה ועיר הנידחת. בסוף הפרשה מפורטים החיות הכשרות והאסורות לאכילה, דיני שמיטת כספים וחזרה על דיני שלושת הרגלים.
עוד...
x
-
-
"ראה אנוכי נותן לפניכם"
הפרשה פותחת בלשון יחיד – "ראה" ומסיימת בלשון רבים – "לפניכם" מדוע? התורה מזהירה את ישראל לבל יאכלו כל דבר שאינו ראוי וכשר לחלוטין לאכילה; תפילה סגולה לשיכחה. -
ירא שמים בסתר ובגלוי
צריך האדם להיזהר בעבירות בסתר משום שאין איש רואה אותו עובר אותם ויש בזה כישלון מיוחד; לעולם יהא אדם בוחן את עצמו, האם בסתר הוא זהיר ונשמר ומשתדל כמו בגלוי, שאם כן, זו יראת-שמים שלמה. -
אחדות ולא אחידות
ישנם שני מרכזים רוחניים קבועים לעם ישראל – האחד "מנוחה" והשני "נחלה"; האם המצב בו יש שני מרכזים הוא מלכתחילה או בדיעבד? האם יתכן מצב רוחני אידאלי שיש לעם ישראל שני מרכזים? ואם כן, מה משמעות העניין מבחינה רוחנית? -
מלך בשדה
"ראה אנוכי נותן לפניכם..." עצת השמיעה לדבר ה' היא הברכה; בחודש אלול מאירות י"ג מידות של רחמים, אם כך מדוע ימים אלו אינם יום טוב כיום כיפור? בחודש זה המלך בשדה, מתוך צפייה שהעם יבוא לקראתו וימחל להם על עוונותיהם. -
-
אמון ושברו
האמון שיוצר האדם בבריות מאפשר לו לזרום בחיים; בפרשת ראה האמון והחשדנות תופסות מקום והתורה היא זו שמכריעה בבחירה.